שאלה: האם מותר לסרוק ילד קטן בשבת במסרק סמיך כדי להוציא כינים שבראשו?
תשובה: הנה איסור סירוק בשבת מבואר בשולחן ערוך (סי' שג סעי' כז), וכתב במשנה ברורה (ס"ק פה) שטעם האיסור משום תלישת שערות הגוף שהוא תולדה דגוזז. ואין היתר במה שאינו מתכוין לתלישת השיער אלא רק לסדר השערות, כיון דהוי פסיק רישיה שייתלשו שערות גם כן. (ועי' בילקוט יוסף שבת ח"ה עמ' קי מדוע מי שניכר שסירק שערות ראשו בשבת לא חשיב מחלל שבת בפרהסיא, עיי"ש)
ויש לעיין אם הוא איסור דאורייתא או שאסור מדרבנן משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי אינו צריך להשתמש בשערות שנתלשו (ולא תקשי דלכאורה כל תלישת שיער היא מלאכה שאינה צריכה לגופה, דיעויין בקצות השולחן סי' קמג בבדי השולחן סק"ב, ודו"ק). ואמנם נחלקו הפוסקים אם במלאכת גוזז חשיב מלאכה הצריכה לגופה במה שרוצה לייפות עצמו, ואפילו אם אינו צריך להשתמש בשערה עצמה, וכמבואר בביאור הלכה (שם ד"ה וחייב) בשם הריב"ש, וע"ע בחזון עובדיה (שבת ח"ה עמ' יב).
ומכל מקום נראה דהכא בנידון דידן שברור לנו שאין לו כוונה בסירוק גרידא אלא בהוצאת הכינים, יש לומר דהוי איסור מדרבנן בלבד ולא מדאורייתא, כיון שהוא פסיק רישיה בדאורייתא דלא אכפת ליה, וכמבואר בשולחן ערוך (אורח חיים סי' שכ סעי' יח) ובמשנה ברורה (שם ס"ק נג. וראה במשנה ברורה סי' שג ס"ק פו שבאופן שאינו פסיק רישיה, כגון במסרק רך, וגם אינו מכוין להשיר הנימין המדולדלין, שמותר).
והנה קיימא לן שכל צרכי קטן הוי כחולה שאין בו סכנה, וכמו שכתב הרמ"א (אורח חיים סי' שכח סעי' יז), ולחולה שאין בו סכנה מותר לעשות על ידי ישראל מלאכה האסורה מדרבנן בשינוי, ראה בשולחן ערוך (סי' שכח סעי' יז) שהביא ד' דעות וסיים "ודברי הסברא השלישית נראין". ונחלקו האחרונים אם כוונתו לדעה שלישית שהביא שם שהביא דעת הרמב"ן, או שנתכוין לדעת הרמב"ם שהביא בסוף דבריו. שהגר"א והמגן אברהם והטורי זהב והמשנה ברורה כתבו שדעתו לפסוק כהרמב"ן. אמנם הבית חדש והלבוש כתבו שדעת השולחן ערוך לדינא כדעת הרמב"ם, וראה במחצית השקל שביאר כיצד הבינו דברי השולחן ערוך שסיים שהסברא ה"שלישית" עיקר. וע"ע במשנה ברורה (סי' רעח סק"ג) לעניין מלאכה מדרבנן שיש בה צד חיוב מהתורה, שאסור לעשותה לחולה שאין בו סכנה, ולכן אסרו לכבות הנר עבורו, עיי"ש. ועל ידי גוי מותר לעשות עבורו אפילו מלאכה האסורה מהתורה, וכמבואר בגמרא (שבת קכט.) ובשולחן ערוך (סי' שכח סעי' יז), ודו"ק.
ובגמרא (שבת קג.) אמרו שהכותב בשמאלו פטור. ונחלקו הפוסקים אם בכל מלאכה חשיב שינוי כשעושה אותה בשמאלו ופטור, או שדוקא במלאכת כתיבה פטור בשמאלו, לפי שכתיבה שאני שמקפיד שיהא כתב נאה. וראה בחזו"ע (שבת ח"ד עמ' קכז) שהחמיר בזה, עיי"ש. ומכל מקום חזי לאצטרופי סברת הפוסקים המקילים, ובפרט לפי מה שכתב במשנה ברורה (סי' שכח ס"ק קב) בשם החיי אדם שאם אי אפשר לו לעשות מלאכה בשינוי לצורך חולה שאין בו סכנה, אפשר לעשותה שלא בשינוי, עיי"ש.
ועל כן נראה שבמקום שיש צער גדול לילד קטן, אפשר להקל לסרוק שערות התינוק במסרק סמיך כדי להוציא הכנים משערות ראשו, ובלבד שיעשו כן בשינוי, כגון שיסרקו ביד שמאל.
בסיכום: אם יש צער לילד מהכנים שבראשו, אפשר לסרוק שערות ראשו במסרק סמים המיוחד לפרדת כנים משערות הראש, ובלבד שיסרקו ראשו בשינוי, כגון שיעשו כן ביד שמאל.
