שאלה: כהן שחי באיסור עם אשה גרושה שנישאה אליו בנישואין אזרחיים, האם יכול לשמש כגבאי בבית הכנסת?
תשובה: כתב מרן בשולחן ערוך (אורח חיים סי' קכח סעי' מ) "כהן שנשא גרושה, לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון, ואפילו גירשה או מתה, פסול עד שידור הנאה על דעת רבים, מהנשים שהוא אסור בהם", ע"כ. וכ"כ עוד בשולחן ערוך (אה"ע סי' ו סעי' ו) "כהן שנשא אחת מהפסולות מחרימין אותם ומחרימין כל הנושא ונותן עמהן וכיוצא בחומרות אלו עד שיגרשנה", ונראה שמה שכתב שאסור לשאת ולתת עמו אינו שייך דוקא בדסבר שהוא לכבוד הכהן, אלא לכל אדם, וגם את זה אסרינן כדי שלא ליתן הסכמה לבעלי עבירה, אלא יש להרחיקם ולדוחקם עד שיחזרו בהם ממעשיהם הרעים.
ושמעתי שמורה הוראה אחד הורה למעשה בנידון דידן שאין מניעה שישמש הכהן בתפקיד גבאי בית הכנסת, והביא ראייה לדבריו ממ"ש בשו"ת אגרות משה (אור"ח ח"ב סי' לג ענף א) שכתב שהדין הזה (אור"ח סי' קכח הנ"ל) נאמר שדינו כישראל, היינו שמדרבנן אין נוהגים בו בכל ענייני קדושת כהונה ככהן. אבל דינו כשאר אדם, ולכן אין מניעה מלעלות אותו לתורה כישראל. ודקדק כן מלשונו של השולחן ערוך שכתב "אפילו לקרוא בתורה ראשון", כלומר דוקא ראשון אינו עולה משום שאין בו את החיוב שאנו צריכים לכבר את הכהן מדין "וקדשתו", אולם כישראל הוא יכול להעלות, עכ"ד.
אמנם לענ"ד אינו כן, ושאני נידוננו מנידון האגרות משה, שדוקא לנהוג בו כשאר ישראל אין איסור (וכמ"ש בשו"ת יחוה דעת ח"ב סי' טז לגבי עליית בעל עבירה לספר תורה), אבל כל שנוהג בו מנהג כבוד יותר מאחרים וכגון בנידון דידן שממנים אותו לתפקיד, הרי שבכך מעלימים עין וממנים בעל עבירה לתפקיד ציבורי ויש בכך משום נתינת כבוד והסכמה למעשיו המכוערים, ובניד"ד גם האגרות משה יודה לאסור, וק"ל.
בסיכום: כהן גרוש החי עם אשה שאסורה עליו (כגון אשה גרושה), אסור ליתן לו שום תפקיד ציבורי עד שיחזור בו ממעשיו הרעים וידור על דעת רבים שלא ישוב עוד לעשותם.
