שאלה: מי שהיה חי עם גויה באיסור וכעת נתגיירה ונישאו כדין, כמה ימים יברכו להם שבע ברכות?
תשובה: נחלקו הפוסקים במי שנושא בעולת עצמו אם מברכים לו ז' ברכות שבעה ימים או שמברכים לו רק יום אחד בלבד, שבשו"ת נודע ביהודה (תנינא אה"ע סי' פב בתשובת בנו מהר"ש לנדא) כתב שדינו כאלמון שנשא אלמנה שמברכים להם רק ביום הראשון, כיון שעיקר תקנת ז' ברכות היא משום שמחתו ושמחתה, וזה רק אם לא טעמו טעם ביאה, משא"כ בכה"ג שאין להם שמחה אלא כאלמון ואלמנה, ע"כ. אולם הגאון החתם סופר (אה"ע סי' קכג) השיג על דבריו והעלה לדינא שגם על חיבת נישואין לבד, מלבד חיבת ביאה, יש לברך ז' ברכות כל שבעה, כיון שנישואין ראשונים שלו הם, עכ"ד. ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה (אה"ע סי' יא) כתב שהעיקר כדברי החתם סופר, ושכן העלו הרבה אחרונים, עיי"ש.
אלא שבספר נהר מצרים (אה"ע קונטרס חופת חתנים סעי' כא) מצינו שכתב לחלק בין היכא שהחתן צנוע ויצרו תקפו ובא על משודכתו המצויה אליו בכל עת, וגם היא צנועה ונכשלה עמו במקרה, שאז יברכו להם שבעה ימים, לבין כשחיו יחד כאילו היתה אשתו ממש שאז אינם ראויים לברכה אלא יום אחד, עיי"ש. ולפי דבריו אפשר לומר שגם החתם סופר ודעימיה לא מיירו אלא בכה"ג שנושא בעולת עצמו כשהיה עימה פעם אחת בדרך מקרה, ודו"ק.
וכאשר דימיתי כן מצאתי, שכ"כ להדיא הגר"ש ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי ח"ד (סי' קעג) שישראל שחי עם גויה ואח"כ רצתה להתגייר ולחיות עמו כדת משה וישראל, שאין לברך ז' ברכות שבעה ימים, ושאף החתם סופר יודה בזה כיון שאינה חדשה לו, כיון שכך דרך נישואי הגוים, עכ"ד. וכ"כ בשו"ת קנין תורה ח"ג (סי' לב אות ב) שבכה"ג אף החתם סופר יודה שאין לברך שבעה ימים, שחיבת נישואין אין כאן, דהגע עצמך בנכרי ונכריה שחיו יחד זמן רב ונתגיירו, שבודאי לא יברכו שבעה ימים. והוסיף שה"ה לבעלי תשובה שחיו חיי אישות ללא חופה וקידושין, ומהם שכבר הולידו בנים, שכשבאים להינשא כדין אין להם לברך אלא יום אחד בלבד, עכ"ד.
בסיכום: יש לברך להם שבע ברכות רק ביום הראשון לנישואיהם ולא יותר.
