שאלה: כשיש בר מצוה לשני אחים כהנים תאומים, כיצד ניתן להעלותם לתורה?
תשובה: בשו"ע (אור"ח סי' קלה סעי' ח) מבואר שאין להעלות כהן אחר כהן, מטעם שלא יאמרו שהכהן הראשון פגום. ואפילו בשאר עליות (כגון רביעי וחמישי) אין מעלין כהן אחר כהן (שו"ע שם סעי' י).
כמו כן אין מועיל בניד"ד להוסיף עולה לאחר השלושה עולים ולהעלות את האח השני לעליית רביעי, כמבואר בשו"ע (שם סעי' א) שאין מוסיפין על שלושה עולים בשני וחמישי. אולם הרמ"א (שם) כתב שאם היו שני חתנים בבית הכנסת שמותר להוסיף לקרות ארבעה עולים, כיון שהוא יום טוב להם שמותר להוסיף בו, ע"כ.
ודע, שאין לדמות ד"ז למ"ש בשו"ע בדין עיר שכולה כהנים (שם סעי' יב) שבכה"ג קורא כהן אחר כהן, ואין בכך משום פגם, כיון שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים. וגם בניד"ד שהכל יודעים שעולים שני האחים בזה אחר זה כיון ששניהם נעשו בני מצוה באותו היום, ולא יבואו לומר שהראשון פגום. שמבואר באחרונים שם (מ"א, ט"ז, משנ"ב) שאין דין זה אלא כשאין מספיק ישראלים באותו המנין, אלא כל השאר כהנים (ולדעת הט"ז רק כשיש שם שני ישראלים), אבל כשיש די ישראלים שיעלו לתורה, אין מעלים הכהנים בזה אחר זה, וק"ל.
ובלא"ה עליית הבר מצוה לתורה אינה אלא מנהג ואינה חובה מן הדין, ועל כן אין לקיים מנהג זה במקום שנוגד את הדין.
בסיכום: אסור להעלות ב' אחים כהנים לתורה בזה אחר זה, או אחד לעלית כהן והשני לעלית שלישי, ועל כן הפתרון הטוב ביותר שיקיימו שני מניינים, ובכל מנין יעלה אחד מהאחים לעליית כהן, ולא יוסיפו על העולים. ואם אין שני מניינים כדי לעשות כן, יעלה רק אחד מהם. ומנהג האשכנזים להוסיף עוד עולה לתורה, ואז יכולים להעלות את הכהן הראשון לעליית כהן ואת השני לעליית רביעי.
