שאלה: האם מותר ללחוץ על מתג החשמל כשאין זרם חשמל והאור לא יידלק עתה, וכוונתו שיידלק האור מאוחר יותר כשיתחדש זרם החשמל?
תשובה: הנה בשו"ת יביע אומר ח"ז (אורח חיים סי' לו) דן בזה להתיר, ושם כתב לדון בזה מטעם מוקצה בלבד, כיעו"ש, וכ"ה בחזון עובדיה (שבת ח"ג עמ' קצ) ובהליכות עולם ח"ד (עמ' עא במקורות). ומשמע מדבריו שמשום הדלקה או כיבוי אין בזה שום איסור כלל. וכן הביא שם (יביע אומר אות ג-ד) בשם שו"ת לבושי מרדכי תליתאה (אורח חיים סי'כה) ושו"ת חלקת יעקב ח"א (סי' נח) שאין בזה אפילו משום גרם כיבוי, שאינו אלא כמרחיק את הבגד הסמוך לאש כדי שלא תיאחז בו האור, עיי"ש. ואף ששם מיירי לגבי כיבוי, מכל מקום לפי מה שנתבאר שם גם לגבי ההדלקה הדין כן, דסוף סוף הוי גרמא, ולדידן נקטינן בדעת מרן השולחן ערוך (אורח חיים סי' שלד סעי' כב) שאפילו באיסור דאורייתא מותר ואפילו שלא במקום הפסד (וכמו שכתב בחזון עובדיה שבת ח"ה עמ' צו לגבי הנחת מצודה בשבת, וע"ע בחזון עובדיה שבת ח"ד עמ' רפא לעניין הכנת אבקת ג'לי בשבת).
ובחפש'י בספרי האחרונים מצאתי שכ"כ להדיא הגאון רבי חיים דוד הלוי זצ"ל בספר מקור חיים ח"ג (פרק קסו אות ה, וכ"ה בקיצור שולחן ערוך שלו פרק עה סעי' צג) שאם היה החשמל דולק ונפסק זרם החשמל הכללי, מותר לסבב הכפתור כדי שלא ישוב וידלק האור בהתחדש הזרם, וכן אם היה כבוי מותר לסבב כנ"ל כדי שידלק האור בהתחדש הזרם, ע"כ. הרי שהתיר להדיא גם את ההדלקה. והמעיין שם יראה שכל נידונו הוא רק מטעם מוקצה. וע"ע בספרו שו"ת עשה לך רב ח"ה (סי' ח) שנשאל על פסק זה, והסביר מדוע אין בזה איסור מוקצה. ולא חשש כלל לאיסור מצד הכיבוי או ההדלקה, ודו"ק. עוד ראיתי בספר הליכות מוסר השלם (בסוף הספר)שהביא תשובות ממרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ושם (ח"ב עמ' לא) הביא שנשאל אם מותר להוריד הכפתור כשנפסק זרם החשמל, והשיב שמותר אך טוב להחמיר כי יש לחוש קצת שלפעמים בעת הורדתו יתחדש הזרם, ונמצא מכבה בידיים, עכ"ד.
בסיכום: כשהחשמל כבוי מותר ללחוץ על מתג שידליק את האור כשיתחדש זרם החשמל. ויש להיזהר שלא לעשות כן סמוך לזמן שצריך להתחדש החשמל כדי שלא ייכשל באיסור תורה.
