שאלה: ידוע שבתחילת החודש הי"ב לאבלות מפסיקים שבוע מלומר קדיש, האם גם בהשכבה יש לנהוג כך ולהפסיק מלהזכיר את הנפטר בשבוע הראשון של החודש הי"ב?
תשובה: לכאורה נראה שנכון לעשות הפסקה באמירת ההשכבה, וכמו שנוהגים באמירת הקדיש, מטעם שלא ייראה כמזלזל באביו ואמו ומחשיבם לרשעים, וכמו שכתבו הפוסקים (עי' ברמ"א יו"ד סי' שעו, ובשו"ת רב פעלים יו"ד ח"ג סי' לב, ובבן איש חי ש"ר פ' ויחי אות יד, ובחזון עובדיה אבלות ח"א עמ' שלו). אמנם לא ראינו שנהגו כן אלא רק לגבי קדיש, ולא לגבי השכבה, וכיון שכך אין בזה משום זלזול, לפי שאינו עושה דבר שונה מכולם, ודו"ק. ובפרט לשיטת המקובלים שגם באמירת הקדיש אין להפסיק בכל הי"ב חודש כלל (כ"כ החיד"א בברכ"י שיו"ב יו"ד סי' שעו סק"ח).
ושו"ר שכ"כ להדיא מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בחזון עובדיה (אבלות ח"ג עמ' קצח) שימנע מלומר קדיש שבוע אחד בתחילת הי"ב חודש, אבל רשאי לעלות עליית מפטיר ולעשות השכבה בכל הי"ב חודש. ולא ביאר שם טעמו, ולפי מה שנתבאר ניחא, וק"ל.
בסיכום: אין להפסיק מלומר השכבה בשבוע הראשון של החודש הי"ב (כמו שנוהגים להפסיק אז באמירת הקדיש), אלא אומרים השכבה בכל הי"ב חודשים הראשונים בכל יום.
בברכה,
יניב בוזגלו
