שאלה: האם אם מותר לשלוח גוי לתוך הר הבית כדי שיצלם בעבורי תמונות מתוך המקום המקודש?
תשובה: בשו"ת ציץ אליעזר ח"י (סי' ה אות ו) הביא מה שמספרים זקני ירושלים על מקרה שקרה בב' שוורים שברחו מבית המטבחיים ועלו אל המסילה שבמקצוע דרומית מזרחית שמאחורי חומת הר הבית, ואסר הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל אפילו לשלוח השומר הנכרי לתופסם שם ולהביאם, והתיר רק זאת להקים עליו צעקות מדוע שלא שמר היטב על השוורים שלא יברחו כדי שיבין על ידי זה מעצמו מה שעליו לעשות, עיי"ש. ומזה יש ללמוד שאין לשלוח גוי שייכנס להר הבית, ואפילו כאשר הדבר לתועלת, אלא בעינן שיעשה כן מעצמו.
וראיתי להגר"י זלברשטיין שליט"א בספרו חשוקי חמד (שבועות י"ד ע"א, עמ' עג) שנשאל בתייר שהגיע לארץ ישראל ורוצה לראות מקרוב את הר הבית, אלא שאינו יכול להיכנס לשם בעצמו מפאת האיסור לישראל להיכנס לשם, ועל כן הוא שואל האם מותר לו לשלם כסף לערבי כדי שיעלה להר הבית ויסריט לו את כל שטח ההר, או שמא יש בזה איסור. והביא מספר שמש ומגן (דמ"ו ע"ב, הובא בשדי חמד כללים מער' וא'ו כלל כו אות לג) ששמע שיש יהודים שמשלמים כסף לנכרים כדי שיביאו להם מים מהבורות הנמצאים בהר הבית. וכתב שלאו שפיר עבדי, מכמה טעמים:
א. אולי יש בזה איסור מעילה, שנהנה מעפר ואבני המקדש ששומרים את המים. אלא שכתב שיש מקום לדחות זאת, דמחילות לא נתקדשו אם הם פתוחות לחוץ, ונימא דזה הבור הוא ממחילות שהם פתוחות לחוץ. ועוד דכה"ג לא חשיב מעילה, דאין נהנה מגוף הקדש.
והגאון רבי צבי פסח פרנק בספרו מקדש מלך (פרק יב) כתב שיש להעיר דהרי קיימא לן מקדיש בור ריקן, ואחר כך נתמלא מים, דנהי דמעילה ליכא אבל מכל מקום אסורין הם בהנאה מדרבנן, דיש לומר דכל איסורן הוא כדי שיזכה בהן הקדש, וכמו שכתב הרמב"ם שדינם שיימכרו ויפלו דמיהן ללשכה, אבל בנידון דידן דבלאו הכי לאיבוד אזלי לא נאסרו, וגם יש לומר כנ"ל ובאו פריצים וחיללוה ונעשו חולין, ומכל שכן דמהני האי טעמא דלא חלה קדושה עליהן מעיקרא. והביא שמצא בספר מחזיק ברכה להחיד"א (בקו"א אור"ח סי' קנא) שהביא בשם המזבח אדמה שענבים הגדלים בזמן הזה בהר הבית ומביאים למכור לישראל מותר לקנות מהם, וכתב עוד "ואני שמעתי זה קרוב לשלשים שנה מגדול אחד שהתיר גם כן מטעם ובאו בה פריצים וחיללוה", ומסיק דלמעשה צריך עוד להתיישב בזה, ע"כ.
ב. עוד יש בזה ביטול מצות עשה של שילוח טמאים, דבמקום שאנו מוזהרים לשלח כמ"ש הרמב"ם (ספר המצוות, לא תעשה עז, פ"ג מהל' ביאת מקדש ה"א-ה"ב וה"י) אנו נותנים לו שכר לכנוס למקום הקודש, ולאו מדין שליחות הוא אלא דהישראל עצמו מבטל מצות עשה המוטלת עליו בקום ועשה, ואף מדין שליחות בנותן לו שכר יש לצדד יד פועל כיד בעל הבית.
ג. דיש כאן אמירה לנכרי דיתכן שאסור גם בשאר איסורין. והוא בעיא דלא איפשיטא בגמ' (ב"מ צ.), ופסקו כמה פוסקים לחומרא.
ד. אפשר דגם הגוי מוזהר שלא ליכנס למקדש, והישראל שגורם לו להיכנס עובר משום לפני עור. ואע"ג דגם בלא זה היה הגוי נכנס, עם כל זה כשמשדלו ונותן לו שכר עובר לפחות בלפני עור מדרבנן.[1] וכתב שיש להליץ על המנהג מפני שהשואבי מים היו הגויים העניים היושבים תמיד בעזרה ובבית המקדש, והיו מתחכמים לשלחם מבית המקדש לפי שעה, על ידי שהיו שוכרין אותם להביא להם מים משם, ומזה נשתרבב המנהג לקנות מים גם משאר שואבי מים, גם מאותם שאין קבועים שם בבית המקדש.
ובשדי חמד (שם) העיר על השמש ומגן הנ"ל שאינו עובר על לפני עור, כיון שבשבע מצות בני נח לא נאסר עליו להכנס טמא למקדש. ועוד הקשה השד"ח שהרי אין לנכרי שום טומאה בעולם בעודנו חי, וכמבואר ברמב"ם (פ"א מהלכות טומאת מת הי"ג) שהרי הוא כבהמה שנגעה במת, שאינה נטמאת. ועל כן כתב שנראה פשוט שאין הנכרי מוזהר להכנס למקום מקודש, ואף שבמשנה איתא שאף בחיל שקדושתו קלה מקדושת העזרה אין הנכרי נכנס לשם, היינו רק מדרבנן, ולא גזרו לנכרי שלא להכנס, אלא גזרו שישראל לא יכניסנו, וממילא אין בזה משום לפני עור, עכ"ד. וכן בספר דרך הקודש (ד"י ע"ב) הביא בשם המהרי"ט שהמכניס נכרי למקדש עובר משום לפני עור, והעיר עליו שאינו יודע איזה איסור יש להכניס נכרי למקדש.
והנה הגאון רבי צבי פסח פרנק בספרו מקדש מלך (פי"ב) כתב לבאר את האיסור, שהגם שנכרי אינו מקבל טומאה אבל בגדיהם טמאים, ואסור להכניס כלי טמא למקדש, ועיין בספרי (פרשת נשא) שדרשו עה"פ "מזכר עד נקבה תשלחו" לרבות גם הקטן, ולכאורה הרי קטן לאו בר מצוה הוא, וכתב שמצא שכבר העיר כן בספר חקרי לב, וכתב דעשה דשלוח טמאים מצוה על בית דין וכל ישראל, ולכן הוזהרנו גם על שלוח הקטן שנטמא, ע"כ. ולפי זה בנידון דידן נמי מי שישלח נכרי להר הבית הרי הוא עובר על מצות עשה זו דשלוח טמאים, דדינו של מכניס כלי טמא נמי מידרש מהאי גופיה מזכר ועד נקבה תשלחו.
וסיים בחשוקי חמד שם שיש לעיין כאשר הנכרי ממילא עולה להר הבית, ואינו יכול למנעו מכך, שאולי מותר לבקש ממנו שיסריט גם עבורו, אך מסתבר שאין זה ראוי, וצריך לבכות ולקרוע בגדיו על ראיית חורבן המקדש, ודי בצער הגדול שיש בראיית החורבן, ולמה יש לו להוסיף ולראות החורבן הגדול יותר, עכ"ד.
בסיכום: אין לשלוח גוי כדי שיצלם עבור הישראל תמונות מתוך שטח הר הבית.
בברכה,
יניב בוזגלו
[1]. אמנם ראה ביביע אומר ח"ב (אור"ח סי' טו אות א-יא) שהביא מחלוקת הפוסקים אם יש איסור מסייע בגוי,עיי"ש.
